הרצל חי בין השנים 1860-1904, פעל בתנועה 8 שנים למען עיגון זכויות ההגדרה העצמית של היהודים בקרב אומות העולם.
הרצל נולד בבודפשט בירת המשנה של הבירה האוסטרו הונגרית, הוא היה בנם של ג'נט ויעקב. הוא היה יהודי דתי אשר דאג ללכת לבתי הכנסת בשישי, שבת וחגים. ב1869 עבר הרצל לבית הספר הריאלי אך מגלה את כישרונו בכתיבה ומתחיל לכתוב בשביל עיתונים. עקב פתירתה של אחותו של הרצל פעולינה, עוברת המשפחה לווינה- מרכז של יוצרים יהודים מפורסמים. הרצל נרשם לאוניברסיטת ווינה ללימודי משפטים ותוך כדי לימודיו מושפע הרצל משני דברים עיקריים. האחד היו דיורנג אומג- ספר שהיה חלק מחלוציותה של האנטישמיות, הספר היה כתוב בכתיבה אקדמאית וכביכול מבוסס על מחקרים. הרצל מתחיל לחפש את זהותו, באותו זמן הוא היה שותף לאגודת סטודנטים גרמנית ועקב האווירה האנטישמית בה הוא מתפטר. באותה תקופה אף אגודה לא מוכנה לקבל יהודים. כאשר הרצל מסיים את לימודיו בתחום המשפטים הוא עובד כשנה בפרקליטות אך עקב היותו יהודי הוא אינו מצליח להתקדם ולכן זונח את המקצוע ומתחיל לעבודה ככתב לעיתון. הרצל מתחתן ונולדים לו שלושה ילדים. בשנת 1891 מציעים להרצל לכתוב לעיתון ככתב בפריז ושם שוהה כארבע שנים. גם בפריז מגלה הרצל את האנטישמיות המודרנית ומחפש פתרונות אליה (בדו קרב בהתנצרות, בהכנסת התודעה כמחזאי). הרצל טען כי טעות לחשוב שאורך חייהם של היהודים ישתנה עם שינוי חוקי האמנציפציה, יש לשנות את האנשים מבחינה חשיבתית ולא באמצעות החקיקה בלבד כי דבר זה לא יעזור. הרצל הזדרז לפעול בעקבות הלכי הרוח האנטישמים בגרמניה כגון בחירתו של קרל לו האגר ראש המפלגה האנטישמית. הרצל טען כי יש סכנה לשלומם של היהודים בקיסרות וחשב כי הרשויות מבטאות העדר סבלנות כלפי היהודים באימפריה, וכך מחזקות את המגמות האנטישמיות. הרצל בהיותו דוקטור למשפטים נשלח לדווח על משפט דרייפוס, הרצל לא מאזכר את העובדה שדרייפוס היה יהודי ולמרות זאת משפט דרייפוס השפיע עליו רבות (ניתן לראות זאת על פי מכתב שכתב לאמריקאים ובה כתב על משפט דרייפוס ועליו כגורם שגרם לו להתחיל את תנועת הציונות).
הרצל הבין שהיהודים לא יוכלו להישאר באירופה ולכן כותב מכתב לברון הירש ובו מגבש את הרעיון של מדינה ציונית. ב1896 הוא מפרסם ספר אשר נקרא מדינת היהודים- ניסיון לפתרון מודרני לבעיית היהודים. ספר זה התפרס בשפות רבות וכך החלה התודעה היהודית. הרצל הופך להיות מושא ללעג עקב רעיונו המופרך להקים מדינה ליהודים אך למרות זאת מתוך הרגשה שההתגוררות באירופה היא שכנה לאומית הוא ממשיך בדרכו.
בשנת 1897 מקים הרצל את הקונגרס הציוני הראשון בבאזל, הרצל מרגיש שיש לו קהל ויש צורך במנהיגות על מנת להוביל את העם היהודי מחוץ לסכנה. הרצל היה מעורב בכל פרט ופרט בקונגרס ואילו הזמין עיתונאים מכל רחבי העולם. בשונה ובחריג מאותה תקופה גם נשים יכלו להשתתף בוועדה והייתה להן זכות הצבעה שווה.
הרצל פועל לשני נתיבים, אחד ארגון העם- מוסדות העם והשני, כדי שמדינות העולם יסכימו ויקבלו את ההגדרה של ישראל כמדינה יהודית הרצל פועל למען קבלת הסכם (צ'ארטר) משאר מדינות העולם. הרצל מצליח להתקבל על ידי הקיסר הגרמני ועל ידי הסולטאן הטורקי ועל ידי ראשי הממשל הרוסי והאנגלי והוא מצליח לטעת בכולם את העובדה שליהודים מגיעה מדינת יהודים. מטרתו של הרצל הייתה שתהיה הצהרה: יהודים בישראל! הרצל לא רצה שהיהודים יעברו לארץ עד שלא תהיה להם זכות מוכרת ממדינות העולם. באותה תקופה נסע הרצל לישראל שהייתה אז תחת השלטון העותומאני, בביקורו נפגש עם הקיסר הגרמני ומצליח לגבש את חזונה של מדינה יהודית. לאחר ביקורו בארץ הוא מפרסם את ספרו השני תל אביב, הספר נכתב במהלך שלוש שנים ומלווה את הרצל במאבקו לארץ, הוא מתאר את חזון ארץ ישראל המיושבת.
בשנת 1901 נפגש הרצל עם הסולטאן השני, הסולטאן אינו מסכים למכור את הארץ ולכן מתחיל הרצל לחפש פתרונות ביניים ליד ישראל. מאבקו מתעכב עקב הפרעות ברוסיה. הרצל יוצא לנהל משא ומתן עם הרוסים להקמת מדינה בישראל ומחליט לעלות את ההצעה של הקמת תחנת ביניים באוגנדה- דבר זה היה רק טריק דיפלומאטי כי הרצל חשב שעצם העובדה שהבריטים תומכים הוא כבר זכות הכרה להקמת מדינה יהודית.
ביקורתם של המתנגדים להרצל
חובבי ציון היו מתנגדים לרעיונותיו של הרצל ודגלו בתפיסת הציונות המעשית ללא כל קשר להחלטות מדיניות. הם חששו שתפיסתו של הרצל תזיק למאמצי ההתיישבות שכבר החלו בארץ ישראל. הרצל טען כי העלייה ללא צ'ארטר חוקי וגלוי אינה תועיל והיא מבחינת ההסתננות. שיטה זאת אינה פתרון לעם כולו ועשויה להתאים ליחידים. תפיסה זו הייתה מנוגדת לתפיסת חובבי ציון שפעלה למען התיישבות מיידית בארץ ישראל.
הרצל אמנם מעריך את ההתיישבות החקלאית שעובדים עליה חובבי ציון ומכיר להם תודה. הוא רוצה ליצור "יהודי חדש", יהודי עצמאי, עובד ומרוויח שאינו תלוי בנדבות, מכובד בלבושו ומנהגיו, בתרבותו ובהשכלתו, יהודי מודרנו הוא מתקדם. מטרתו של הרצל ליצור יהודי חדש היא על מנת להציג את היהודים באור שונה, להראות חוזקה וגאווה שתעורר הערכה מקרב העמים האחרים ולא מסכנות וחלשות.
תוכנית באזל
הקונגרס הציוני הראשון התכנס בעיר באזל בשוויץ, בקונגרס היו 179 נציגים יהודים מארצות שונות. הבוחרים היו נשים וגברים שרכשו את השקל (דמי החבר בתנועה הציונית) ובכך בטאו את השתייכותם לקבוצה, בכך יצר הרצל את אופייה הדמוקרטי של התנועה הציונית. בישיבת הפתיחה החגיגית שררה עבירה של התלהבות. בקונגרס הציוני התקבלה תוכנית באזל- מצע רעיוני של התנועה הציונית. המצע קבע את מטרתה העליונה של התנועה, הציונות שואפת להקמת בית מולדת למען עם ישראל בארץ ישראל. הרצל לא השתמש במונח מדינה אלא בית מולדת, כדי לא לעורר התנגדות אצל השלטונות העותומאניים. הרצל ייחס חשיבות רבה למאמצים הדיפלומטים שנועדו להשיג אישור בינלאומי למען הקמת המדינה. בקונגרס הוחלט כי ארץ ישראל היא תהיה הטריטוריה וכך גרמו לשביעות רצון בקרב הציונים הדתיים ובקב אגודת חיבת ציון שייחסה את הקביעה להישג שלהם. הרצל הבטיח כי התנועה תכנס את כל הזרמים התרבותיים בעם ולמרות זאת פעלה התנועה כתנועה חילונית ובכך איימה על הקהילה היהודית המסורתית והנהגתה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה