- תהליכי שינוי- התפתחות איטית של מוסדות הקהילה המסורתית.
- תהליכי חילון- התפתחות המוסדות הדתיים.
- הגירה פנימית- הגירה לערים מרכזיות על מנת להתפתח ולמצוא פרנסה טובה יותר.
- גידול דמוגרפי- בקרב הקהילות היהודיות עקב תנאים טובים יותר והתפתחויות טכנולוגיות חדשות- פחות תמותה והגדלת הגירה- פחות מקומות עבודה- פחות מזון.
- הקהילה היהודית- הייתה סגורה ומאוחדת עכשיו מתחילה להתפרק ומעבדת מכוחה בעקר עקב הגירה. הקהילות נפתחות ומתחילות להשתמש בשירותים הכללים (בתי ספר, מרפאות וכו'). בחומר הלימוד משלבים את שפת המקום מכניסים חשבון היסטוריה ויותר לאומיות.
*השינויים קוראים בזמנים שונים במדינות שונות עקב חוסר האמנציפציה, התעכבות והתרחקות מהמרכז.
אמנציפציה- שחרור של יחיד או קבוצה מתלות משפטית והשוואת זכויותיהם אל זכויות כל העם- חקיקה משחררת את היהודים כמיעוט מהמגבלות ומאפשרת להם שיוויון זכויות בפני החוק.
במהלך המאה ה19 משנת 1791 יהודים מקבלים שוויון זכויות, שחרור ממגבלות חוקיות אחרות, והם הופכים לאזרחים שווים בפני החוק, דבר זה מעורר שינוי בחיי היהודים. בעקבות האמנציפציה יהודים החלו להגר אל ערים מרכזיות ולהשתלב בתחומי החיים הכללים ולאו דווקא בתוך הקהילה היהודית. בהשפעת האמנציפציה מספר הסטודנטים והמרצים במוסדות ההשכלה גדל וכן גדל מספר היהודים העוסקים במקצועות חופשיים. בנוסף יהודים השתלבו במשרות ממשלתיות, בהוראה ובחיי התרבות והפוליטיקה במדינה.
תהליך האמנציפציה מתרחש במרכז ומערב אירופה החל מפרסום זכויות האזרח בצרפת. התהליך לוקח זמן רב ומגיע לסיומו עם שחרור היהודים והשוואת זכויותיהם ברוסיה. יסודותיה של האמנציפציה מבוססים על עקרונות החירות ושוויון בפני החוק- זכויות טבעיות. אחרי המהפכה הצרפתית היה מצבם של היהודים רע, נשללו מהם זכויותיהם ועם זאת נדחקו רעיונות הליברליזם לאחור ומכאן הקשר הישיר בין היהודים לליברליזם.
למרות יתרונותיה של האמנציפציה הנראו בפני העם היהודי וכביכול הצדק ששרר עם האמנציפציה, האמנציפציה גרמה להבדלות העם היהודי, להתבוללות והתערבבות. עם חוקי האמנציפציה קשה היה יותר לשמור על הדת היהודית, החינוך היהודי, הלבוש והמסורות שכן הקהילה היהודית כבר איננה מרוכזת, אין יותר בתי ספר ליהודים בלבד, במקומות העבודה האחרים בעיר בהם עובדים יהודים ונוצרים גם יחד אין יום חופשי בשבת דבר הגורם ליהודים להתרחק מדתם ולפעמים אף מאלצים זאת.
היהודים מתחילים להיות מושפעים מהקהילה, הקהילה היהודית משנה כיוון והופכת להיות משכילה יותר ופתוחה, פחות שמרנית ודתית.
בנוסף, האמנציפציה מגדילה את השפעותיה של הסביבה החיצונית על היהודים בקהילות השונות, בעקבות האמנציפציה הוגדלו תהליכי ההשכלה, העיור, החילון, ההתפתחות והמודרניזציה. מצד התושבים המוסלמיים בעיר החלו גילויי האנטישמיות עקב כניסה של היהודים והשתלבותם (גנבה של מקומות עבודה, פרנסה וכו').
האמנציפציה נותנת לגיטימציה להשתלבות מלאה בכל תחומי החיים וכך גוברים גילויי האנטישמיות[7] .
הלאומיות היהודית התעוררה באמצעות אמנציפציה, מודרניזם וכו'. מנגד פעלו זרמים ומגמות אנטישמיות שמטרתם הייתה לבודד את היהודים. מערכת השלטון אינה הועילה והראתה חולשה אשר נתנה לגיטימציה לקיומן של מפלגות אנטישמיות. האנטישמים ניסו להשפיע בעיקר על העליתות- המשכילים, מפני שלהם יש את הכוח להשפיע ולעצב דעת קהל. האנטישמים פוחדים מפני הכוח היהודים, מיעוט בעל השפעה, תפיסה זו מבוססת על מחקרים כמו מדעיים המציגים את המין האנושי באמצעות גזעים ויוצרים היררכיה בין הגזעים. הגזעים מובדלים בעיקר בתור גזעים טובים, מועילים, חזקים ותורמים ולעומתם הגזעים שהם טפילים, הרסניים וחלשים ואלו מהווים איום וסכנה להשתלטות על הגזעים הטובים. באותה תקופה אנשים מסתמכים על המדע כמו על דת, אינו מפקפקים בו ולכן מאמינים לתפיסה זו.
האנטישמיות נובעת מהגורמים הבאים:
- תחרות כלכלית
- מגמות כמו מדעיות
- הסיבה המסורתית
הרקע הכללי ללאומיות יהודית
ברוסיה סבלו היהודים מפרעות במחצית השנייה של המאה ה19. בעקבות הפרעת הללו היו ליהודים שני דפוסי תגובה. 1. הגירה מערבה 2. הקמת אגודות לאומיות שקראו ליהודים לעלות ארצה. ב1884 פעלו כ60 אגודות לאומיות חשאיות, האגודות פעלו למען אוטואמנציפציה- שחרור עצמי- איחוד היהודים הוא כך לפתור את בעיית הקיום של העם היהודי. על העם היהודים לעזור לעצמו, תפקידה של אוטואמנציפציה היא לעודד עשייה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה